הסגולות שלך לחנוכה

האור שבחנוכ(י)ה

הבן איש חי אומר כי שעת הדלקת נרות חנוכה גדולה מאוד. האור הגנוז מסוגל לרפא חולים , לפקוד עקרות ולהביא ישועות. הקב"ה גנז את האור כדי שלא יבואו רשעים וישתמשו באור לכוח של טומאה. את אותו האור הקב"ה מוריד לתוך נרות חנוכה בחצי שעה של הדלקת הנרות.

יש לנצל את הזמן שהנרות דולקים לתפילות כי זו שעת רצון גדולה ועצומה לבקש בקשות, ניסים ונפלאות.

התפילות מול החנוכייה עולות לשמים, ובוקעות שערים. מעל לחנוכייה שלך עומדים שרפים, מלאכי שרת. הם עומדים מעל הנרות שאנו מדליקים בשמונת ימי חנוכה ותפקידם להעלות את תפילותיכם, בכל פעם שעוברים ליד החנוכיה- לבקש משהו.

 סגולות נפלאות לחנוכה

  1. לקירוב הגאולה: לשיר "מעוז צור ישועתי" עם כל ה-4 בתים ולכוון מאוד בבית האחרון.
  2. לכל הישועות:

לתת צדקה אחרי הדלקת הנרות- להשלמת המצווה ולבקש מה' "האר פניך ונוושעה"

בחצי שעה שחנוכייה דלוקה.. זה שעת רצון גדולה מאוד! לקבלת תפילות ובקשות ותחנונים.. לכן לרבות בחצי שעה הזו בתפילה ובקשות לעמוד ליד הנרות להסתכל עליהם ולנצל את הזמן הזה...

ראשי תיבות "להדליק נר חנוכה.." זה אותיות נחל... שזה שם כתוב לפי הקבלה! טוב לכוון בשם הזה שאומרים את המילים אלה.. וזה מושך על אדם נחל ענקי של שפע ברכה הצלחה וכו'... {לכן לא מוסיפים את המילה |של חנוכה" כי אז הורסים את ראשי תיבות.. אומרים להדליק נר חנוכה בלי של חנוכה.

מובא בספר יקרא דעלמא בשם ספרי הקדמונים מי שיקנה ביום אחרון של חנוכה את העליה של "זאת חנוכת המזבח" שמובא בה סך נדבת נשיאי ישראל לתרומת המשכן, זוכה בברכת שמים עד כדי שהוא וזרעו אחריו ירבה ממונם ורכושם כדי להספיק לזקוקים לכך כל צרכיהם מעתה ועד עולם, בכל זמן שיקיימו רצון הבורא ית''ש ויזכו לשפע לזרע של קיימא, ובנים זכרים, ומזוני רויחא שלא יפסקו כדבר שנאמר (מלאכי ג' י') ''הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר ה' צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי '' וישתדל לקנות עליה זאת בלא פחות מ- דָי זהובים עד כאן לשונו.

סגולה בכל השנה לתמוך ולסייע בידי לומדי התורה, ובפרט בימי החנוכה, שזה מסוגל לתקן פגמי הנפש. (יסוד ושורש העבודה שער יב פ''א)

מי שזהיר במצוות הדלקת נרות חנוכה, יזכה לחכמה, וינצל מאויבים, ויזכה לקום בתחיית המתים, וינצל מדינה של גיהנם. (סגולות ישראל מערכת ח אות מא). וכן יזכה לאריכות ימים, והרמז בדברי הגמרא (שבת כג,א): "הנחה עושה מצוה" – הנחה בגימטריא חיים. (והארכת ימים בהוספות, אות סז).


  1. לזיווג הגון-
  • בערב שבת שהוא גם חנוכה. כשנרות החנוכה דולקים ליד נרות השבת, אומר הרבי מסלונים, תאמר  "ה', שמחם בבניין שלם". שני נרות השבת - זו זוגיות.  נרות החנוכה - זה ילדים. החנוכייה נראית כמו אימא וילדים. זו הסגולה של ערב שבת, של נרות השבת שדולקים עם נרות החנוכה.
  • סגולה לרווק או לרווקה שימצאו את זיווגם באותה השנה, שבעת ששורפים את כל הפתילות יחד וכנ"ל, יעבור מעליהם הרווק או הרווקה שבע פעמים על הפתילות בשעת שריפתן (כמובן כשהאש נמוכה). (אביעה סגולות עמוד 218).
  1. לזש"ק- פקידת עקרות- זאת חנוכה- זמן של פקידת עקרות. לומר את הפסוק- אלוקים צבאות שוב נא ופקוד גפן זאת. מתוף פרק פ' בתהילים.
  2. חזרה בתשובה- ר''ח טבת זמן שנפטר אברהם אבינו-שראה את ישמעאל חוזר בתשובה. טבת=תקבר בשיבה טובה. זמן להתפלל על כל מי שרוצים שיחזור בתשובה.
  3. פרנסה ברווח- לטגן סופגניות בהמון שמן, סגולה לפרנסה בשפע כל השנה. (מאת רבינו מימון, אביו של הרמב"ם)
  4. סגולה לרפואת הנפש ומחיקת מראות אסורים-  להסתכל הרבה על הנרות של חנוכה כי ראשי תיבות נפש זה נר פתילה שמן... שזה דברים שקשורים לחנוכה.. וזה מרפא את נפשו את אדם...
  5. סגולה להצלחת בדיקה או טיפול רפואי: לקבל על עצמה שיום אחד מימי שמונת ימי החנוכה,היא לא עושה שום מלאכה ומקדישה את היום כולו לתפילה ותינצל מאותה הצרה, (הבן איש חי)
  6. לרפואה- להדליק נרות משמן זית  ואחרי שחנוכייה מתכבה ונשאר בה בדרך כלל קצת שמן.. תמרחו את השמן במקום שכואב לכם שאתם סובלים.. השמן הזה נהפך לקודש.. וזה מסוגל לרפא את הכאבים שיש לאדם בגופו.
  7. להנצל מאויבים לסטים ומקטרגים בזאת השנה : לשמור בכל לילה את הפתילות של נרות החנוכה, ובלילה האחרון אחר שכבו הפתילות ייקח את כל הפתילות של כל השמונה ימים, וישרפם עם שאר השמן שנשאר (האח נפשנו מערכת ח אות ג).
  8. סגולה נפלאה לשמירה-  לומר אחרי הדלקת נרות חנוכה, (כולל אמירת "הנרות הללו" ו"מזמור שיר חנוכת הבית"), שבע פעמים מזמור צ"א בתהילים "יושב בסתר עליון". וכל פעם מהשבע פעמים יקדים פסוק: "וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ". (בא"ח, שנה ראשונה, פרשת וישב, אות כג).