להיות שותף- בכלל לא מחייב!

אם אין קמח אין תורה
מעת שבא אברך בברית נישואיו מוטל על כתפיו עול כלכלת הבית.
אברכים רבים שכל משאת נפשם ושאיפתם לזכות גם  לכתרה של תורה אינו יכול לשאת על עצמו עול זה בנוסף לעול תורה שפשוט שבצורה זו לא יזכה לכתרה של תורה ברמה נשגבה.
ומתוך זה הנהיגו רבותינו החזו"א שאר גדולי עולם מסגרות המוגדרת ככוללים שהם בתי מדרשות המיוחדות לעסק התורה הקדושה וכדי לסלק מעל האברך טרדות הפרנסה, ואברכי הכולל זוכים בתמיכה הנקראת "מלגה" שבדרך כלל תורמים אנשים הרוצים להיות שותפים גם הם בהחזקת התורה.
ופשוט שאין בתמיכה זו כדי להעמיד בצורה נורמלית את בתי האברכים כלל וכלל. אלא ידוע שעיקר קיום בתי האברכים הוא בדרך מופלאה וניסית שאין לה אח ורע. ואפשר לבדוק זאת איך אלפי אברכים בעלי משפחות גדולות מתפרנסות בפחות מחצי משכורת של אנשים שעובדים וחיים בנחת וברווח, תודה לה'.
וכעת באנו עם הצעה לציבור הרחב לזכות לשותפות אמת ממש עם אותם אנשים מופלאים שהניחו כל הבלי עולם מאחורי גבם וקבלו על עצמם להתמסר רק ללימוד התורה הקדושה.
ובמקרה דנן מדובר באברכים שהם ת"ח מיוחדים בעלי כשרון וטעם מיוחד בלימוד שחזותם מוכחת עליהם שעדים לגאון ולתפארת עולם התורה.
וכל זאת בסכום פשוט ומזערי ביחס לגודל השכר של השותפות המיוחדת הזאת.
וצריך לדעת ששותפות זו אינה המצאתנו אלא של אבותינו הקדושים מיציאת מצרים עד עתה ששבט זבולון נעשה שותף לשבט יששכר בזה שתמך בהחזקת שבט יששכר שיוכל להתמסר ללימוד התורה. ובזה זכו שבט זבולון בכל מעלות שבט יששכר בגלל שותפותם.
יחשוב כ"א לעצמו על מעלות הת"ח. על הסייעתא דשמיא שמלווה אותו, על הרוממות אליה הוא זוכה להגיע על על ידי עמלו בתורה, על הגן עדן שמחכה לו בשכר מצות ת"ת שהיא כנגד כולם. וידע שגם לו יש את זה מכח שותפותו.
ודי להמחיש את משמעות השותפות חידשנו בע"ה כמה וכמה כללים להעמדת קשר זה כיאות:
האברך מקבל המלגה יהיה מכיר ויודע שם השותפים הטורחים למענו כ"א לפי שותפיו.
השותף יוכל לפנות למשרדי הכולל ולבקש להעביר לאברך שזכה להשתתף עמו בקשת לימוד או תפלה לרפואת להצלחת או לעילוי נשמת קרובים וכד'.
נערוך בע"ה כינוס חיזוק שנתי לכלל השותפים הקבועים ובהם נחזקם ונוקירם על השתדלותם וטרחתם למעננו.
כשנזכה להתבסס בע"ה נשתדל להוציא בטאון מקוון לכל השותפים שיהיו בו דברי חיזוק מרבני הכולל ורבנים נוספים.